טיפול סיעודי

טיפול סיעודי- מי זכאי ומה זה כולל

מטרתו של חוק הסיעוד הינה להבטיח, שכל קשיש סיעודי יקבל את הזכויות, השירותים ואת תוכנית הטיפול הסיעודית שהוא זכאי לה.
ביקשנו ממומחי חברת נתן סיעוד, אחת החברות המובילות בישראל בתחום זה, להסביר לנו את כל מה שחשוב לדעת לגבי טיפול סיעודי.

מהו טיפול סיעודי?

טיפול סיעודי כולל בתוכו סל של שירותים וטיפולים לאדם המוגדר כחולה סיעודי, על פי מבחן התלות של ביטוח לאומי, הבודק את יכולתו של האדם לתפקד.

מי זכאי לטיפול סיעודי?

בישראל חוקקה הממשלה את חוק הסיעוד, שקובע שקשיש הזקוק להשגחה ולטיפול צמוד ומעוניין להישאר בביתו, זכאי לקבל מימון כספי מביטוח לאומי שנקרא גמלת סיעוד, כדי לממן את שירותיו של מטפל סיעודי בביתו, שיעניק לו שירותי סיעוד פרטיים.

באלו מצבים קובע חוק הסיעוד שקשיש הינו סיעודי?

כשהקשיש מאבד את יכולת התפקוד התקינה שלו מבחינה פיזית/תפקודית/מנטלית/קוגניטיבית וחייב להיות תחת השגחה וטיפול צמודים.
כשקשיש נחלש ותפקודו יורד משמעותית לאחר מחלה ארוכה, ניתוח או אשפוז ואינו מצליח לחזור לרמת התפקוד הקודמת שלו. חוק הסיעוד מאפשר להצמיד לו מטפל סיעודי לתקופת ההחלמה ואם תפקודו אינו משתפר בהמשך – הקשיש זכאי לקבל עזרה סיעודית קבועה.
לאחר פציעה, שבירת גפיים, חבלות וכדו' שבעקבותיהם הקשיש נזקק לתקופת החלמה ארוכה.

הטיפול הסיעודי כולל:

כל מה שקשור לטיפול פיסי באדם הסיעודי – את כל מגוון הפעילויות היומיומיות שהאדם הסיעודי אינו יכול לבצע בעצמו, כגון: האכלתו, הלבשתו, רחצתו, השגחה עליו 24/7, סיוע בניידות בבית ומחוץ לבית וכדו'.
ניהול הבית – בישול, קניות, ניקיון הבית, קניית תרופות, כביסות, סידורים שונים עבור הבית והקשיש.
טיפול ברווחת החולה – כל מה שקשור לרווחה הנפשית של האדם הסיעודי, לקיחתו למועדון קשישים, לפעילויות תרבות, הוצאתו לטיולים וכדו'.
השגחה מתמדת על הקשיש – שלא ייפול או ייפגע, נתינת תרופות בזמן, התרעה על מצב נפשי או גופני חריג בפני המשפחה והגורמים המטפלים.

איך מממשים את הזכאות לגמלת סיעוד?

קשיש שאינו יכול לטפל בעצמו וחייב עזרה והשגחה כל שעות היממה, יכול להגיש בקשה לקבל קצבת סיעוד, כלומר – גמלת סיעוד חודשית.

חוק הסיעוד קובע שגמלת הסיעוד תינתן באם יתקיימו התנאים הבאים:

הקשיש הוא אזרח ישראלי
גילו הינו מעבר לגיל הפרישה
מי שמתגורר בביתו או בדיור מוגן, אך רק במסגרת לעצמאים או לתשושים
קשישים הנמצאים במחלקה סיעודית בדיור מוגן, במחלקה לתשושי נפש או בבית חולים גריאטרי – אינם זכאים לקבל גמלת סיעוד.

מצבו הכלכלי של הקשיש מכתיב את גובה גמלת הסיעוד ושעות הטיפול המגיעות לו.
לכן, הקשיש צריך להציג את הכנסותיו.

בדיקת תלות – נערכת לקשיש בביתו ע"י נציג של ביטוח לאומי וקובעת מה הרמה התפקודית שלו.
ביטוח לאומי קבע רמות שונות של זכאות הנקבעות בהתאם לשש רמות תפקוד.

כיצד מתבטאת בפועל גמלת הסיעוד?

עם אישור הבקשה לקבלת גמלת סיעוד יקבע ביטוח לאומי את רמת הזכאות של הקשיש ואת היקף השעות השבועיות שניתן לקבל בהן שעות טיפול.

את שירותי הסיעוד ניתן לקבל בצורות שונות ואף לשלב ביניהן:
– גמלה כספית
– שעות טיפול בבית החולה הסיעודי
– מימון של חיתולים ומוצרי ספיגה שונים
– השתתפות בפעילות במרכז יום לקשיש
– שירותי כביסה
– מימון לחצן מצוקה

במקרה ונוצרת החמרה במצבו של הקשיש
ניתן להגיש בקשה לבדיקה מחודשת של התפקוד שלו כדי לבדוק אם יש צורך לשנות את היקף הזכאות.

אלו טפסים יש להביא כדי להגיש תביעה לחוק סיעוד?

– מסמך רפואי של רופא המשפחה על מצבו הרפואי של הקשיש –
ב- 3 השנים האחרונות
– הערכה תפקודית של רופא גריאטור
– אם אושפז או עבר ניתוח – להביא סיכומי אשפוז ומכתב שחרור מבי"ח.

ההיקפים השונים של גמלת הסיעוד

רמה א' – תלוי במידה רבה בעזרה
היקף גמלה של 9.75 שעות טיפול בשבוע.
במקרה של הכנסה גבוהה – רק 5 שעות טיפול בשבוע.

רמה ב' – תלוי במידה רבה מאד בעזרה
היקף גמלה של 16 שעות טיפול בשבוע.
במקרה של הכנסה גבוהה – רק 8 שעות טיפול בשבוע.

רמה ג' – תלוי לחלוטין בעזרה וחייב השגחה 24/7
היקף גמלה של 18 שעות בשבוע.
במקרה של הכנסה גבוהה – 9 שעות טיפול בשבוע.

קשיש שנקבעה לו תלות ברמה ב' וג' מקבל אישור להעסיק עובד זר.

אם אינו מעוניין בעובד זר
יכול לקבל עוד 3-4 שעות שבועיות.
במקרה של הכנסה גבוהה – מחצית משעות אלו.

ניצולי שואה
ניצולי שואה שנבעה להם רמת זכאות לגמלת סיעוד ברמה ב' או ג', זכאים לעוד 9 שעות בשבוע.

איזה סוגים של טיפול סיעודי קיימים?

טיפול סיעודי בבית הקשיש – הקשיש אינו עוזב את ביתו למרות מצבו המורכב והקשה. העובד הסיעודי מטפל בקשיש בביתו ומנהל עבורו את הבית.
סידור זה מתאים לקשישים סיעודיים שאינם יכולים לתפקד לבד, אך אינם חייבים לחיות במסגרת רפואית.
מטפל סיעודי יכול להיות בבית הקשיש חלק משעות היום או במצבים בהם התלות שלו באחרים גבוהה והוא חייב בהשגחה צמודה – 24 שעות ביממה.
טיפול סיעודי במוסד סיעודי – במחלקות סיעודיות בבתי חולים, בתי אבות או מוסדות סיעודיים אחרים.
הקשישים החיים במסגרות אלו מקבלים טיפול סיעודי, השגחה צמודה וטיפולים רפואיים.
אלו בדרך כלל קשישים במצבים רפואיים מורכבים וקשים ואינם יכולים להישאר בשל כך בביתם.

מה ההבדל בין טיפול סיעודי בבית לבין טיפול סיעודי במסגרת סיעודית?

טיפול סיעודי בבית

יתרונות
– מיועד לחולים סיעודיים במצב יציב שלא חייבים בהשגחה רפואית צמודה.
– לקשיש יש מטפל/ת צמוד/ה שמתרכז/ת אך ורק בטיפול בו ולא בעוד חולים.
– הקשיש נשאר בביתו בסביבה מוכרת. נתון זה חשוב בעיקר במצבי דמנציה.
– הקשיש מקבל יחס אישי, תשומת לב וטיפול סיעודי מסור וצמוד, דבר שלא ניתן לבצע במסגרת סיעודית שבה מאושפזים הרבה חולים.

– ניתן להתאים לחולה תוכנית טיפול סיעודית המותאמת אישית לצרכיו ולמצבו.

– טיפול סיעוד בבית תומך שבשמירת העצמאות של החולה.

חסרונות
– שירותים רפואיים זמינים – במסגרת סיעודית יש כל הזמן רופאים, אחיות וצוותים רפואיים שונים שזמינים במקרה ויש בעיה רפואית דחופה.
– חולים עם צרכים רפואיים מורכבים לא יכולים לקבל את הטיפול המקסימלי בבית.
– טיפול בבית חושף את הקשיש פחות למפגשים חברתיים.

בשל העובדה שהמטפל הסיעודי הוא היחיד הנמצא עם הקשיש הסיעודי יש חשיבות רבה לחברת הסיעוד המלווה את הקשיש והמטפל שלו.
חברה מקצועית ואמינה, כמו נתן סיעוד, מעסיקה מטפלים ברמה גבוהה, שעברו הכשרות ונמצאים במעקב מתמיד של הצוותים המקצועיים של נתן סיעוד, המוודאים באופן שגרתי שאכן הקשיש מקבל את הטיפול הנכון והטוב ביותר.
חברת נתן סיעוד גם נמצאת בקשר רציף עם משפחת הקשיש הסיעודי ומעניקה לה תמיכה ועזרה בכל הקשור בטיפול בו.