גיל הזהב הוא תקופה שאינה פשוטה למעבר כלל וכלל. מהם לקשיים הפיזיים שבגיל זה, ורבים יגידו גם שבעקבותיהם, מצבם הנפשי של קשישים רבים רחוק מלהיות חיובי. העובדות מראות שאחד מבין חמישה קשישים מעל גיל 65 סובל מדיכאון, כמו גם 25% מבין הקשישים המתגוררים בבית אבות. מצבים מסוג זה, מיותר אולי לציין, פוגעים באיכות החיים שלהם בצורה ניכרת. ממה הדבר נובע? ומה ניתן לעשות כדי להתמודד עימו?
דיכאון, גיל הזהב ומה שביניהם
לפני שמדברים על דרכי ההתמודדות עם דיכאון, חשוב לקבל מידע נוסף על דיכאון בגיל הזהב. החדשות הרעות הן שלא מעט גורמים עלולים להביא לדיכאון, ברמות שונות, בקרב קשישים, מה שמסביר את השכיחות הגבוהה במיוחד של הבעיה אצלם. ראשית, קשישים רבים מרגישים בודדים בשלב זה של חייהם, כשגם תחושת חוסר האונים שלהם לא תורמת למצב: הם נתקלים בבעיות בביצוע פעולות שפעם היו פשוטות עבורם, מאבדים את בטחונם העצמי, ומצבם הנפשי יורד עקב כך. הכאבים השונים, הנפוצים מאד בגיל הזה, בוודאי שלא תורמים גם הם.
לשינויים הגופניים שעוברים הקשישים, בהמשך לכך, יש לא מעט השפעות שליליות. באופן ישיר, ניתן למצוא לבעיה הסבר פיזיולוגי: הירידה ברמת הסרוטונין בגוף הקשיש, הליך טבעי של ההזדקנות, פוגעת בקשיש, ולו מכיוון שהורמונים אלה אחראיים, בין השאר, על ויסות מצב הרוח של האדם. גם תופעות הלוואי של חלק מהתרופות אותן נוטלים הקשישים מקשות עליהם, ומביאות לאותה ירידה דרסטית במצב הרוח.
טיפול באמצעות תרופות
כיום, ידועות לא מעט דרכים להתמודדות עם הדיכאון. אלא שבדומה למקרים אחרים, עצם ההשתייכות של הקשיש לאוכלוסיה זו משנה את חוקי המשחק. אם לוקחים בחשבון תרופות שונות לטיפול בדיכאון, הן עלולות להראות תופעות לוואי אצל הקשישים, שמקשות עבורם את המצב עוד יותר: בין השאר, מדובר כאן על כאבי ראש בעוצמות שונות, קשיים בשינה ועוד. הקשישים מגלים רגישות מרובה להשפעות בלתי רצויות, ונמצאים בקבוצת סיכון גבוהה יחסית.
טיפול בקשיש הסובל מחרדה באמצעות תרופות, לכן, חייב להיעשות בצורה מחושבת ואחראית. המבחר הגדול של תרופות כנגד דיכאון מאפשר להכניס לתוך משוואת הבחירה משתנים דוגמת מצבו הבריאותי של הקשיש, חומרת הבעיה, גיל וכיוצא בזה. המעקב אחר הקשיש נחשב גם הוא למשמעותי במיוחד, ונדרש להקפיד על כך.
טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי
כפי שניתן לראות מעלה, לא מעט סיבות המביאות לדיכאון הן נפשיות מיסודן. מכאן, שניתן להתמודד איתן גם באמצעות בעלי מקצוע מתחום רפואת הנפש. טיפול פסיכיאטרי, המשלב טיפול נפשי עם הענקת תרופות, מתגלה כיעיל במיוחד עבור לא מעט קשישים. אלה שאינם מעוניינים או יכולים לקחת תרופות, מכל סיבה שהיא, יכולים להסתפק בטיפול פסיכולוגי, שינסה לעמוד על הסיבות לדיכאון, ויציע דרכי התמודדות עימו.
ומה עם אורח החיים?
לבסוף, לא ניתן שלא להתייחס גם להיבט החברתי של הדיכאון. המציאות מראה שקשישים הנמצאים בחברה נעימה, ומעסיקים את עצמם, נוטים לשקוע פחות בדיכאון. לכן, חשוב למצוא לקשיש מסגרת מתאימה, בה יוכל לבטא את עצמו, ואף לפתח אצלו מספר תחביבים, שיהפכו את שנות חייו המאוחרות לנעימות פי כמה.
