אתגרים ודילמות בהעסקת עובד זר סיעודי

הרבה מאד דילמות ואתגרים עומדים בפני משפחה המחליטה להעסיק עובד זר סיעודי בבית האב או האם הקשישים.
האיזון השגרתי מופר ברגע שנכנס עובד זר סיעודי לבית הקשיש/ה ובמיוחד אם יש עוד בן או בת זוג החי איתם בבית.
יש קשיי שפה, מנטליות שונה, מערכת ציפיות האחד מהשני, חשדנות הדדית ובעיקר – רצון שהמטופל יקבל את הטיפול האופטימלי.

האתגרים והדילמות בהעסקת עובד זר סיעודי

התמודדות עם תהליכים ביוקרטיים

העסקת עובד זר סיעודי כרוכה בביצוע תהליכים ביוקרטיים, כגון: הגשת טפסים עבור היתר להעסקת מטפל זר, השגת רישיון להעסקת העובד, מציאת תאגיד להעסקת עובדים זרים, בחירת העובד ועוד.
המטופל עצמו צריך לקבל את אישור ביטוח לאומי להעסקת עובד זר, המתבסס על אחוזי הנכות הנקבעים לו וסוג המוגבלויות שלו, שקובעים את זכאותו לחוק סיעוד.
למשפחה מותר להעסיק רק עובד זר עם רישיון ושרשום בחברה המתווכת בינו לבין המטופל.
המשפחה חייבת להיות מודעת לזכויות העובד וכן צריכה לדעת שיש לה יכולת כספית להעסקתו.

האם זה הזמן הנכון להתחיל להעסיק עובד זר סיעודי?

עד שמגיע הרגע שהמטופל הסיעודי חייב שיהיה לו עובד זר, מטפלים בו בני המשפחה או מטפלות ישראליות לכמה שעות ביום.
אולם, המשפחה צריכה "לבחור" את הזמן שבו לא ניתן כבר להמשיך את הטיפול בצורה הזו ומגיע הרגע להביא עובד זר 24 שעות ביממה.
זהו רגע לא קל לבני המשפחה של הכרה בכך שהאם או האב במצב קשה שמחייב טיפול סיעודי רצוף.

הכנת החולה הסיעודי להכנסת מטפל לביתו 

לעיתים קרובות המטופל הסיעודי אינו מבין מדוע עליו לקחת עובד זר שיגור בביתו, איננו רוצה בכך, מתנגד בדרכים שונות ומאיים שלא לאפשר לו להישאר.
לאבד את הפרטיות האישית בהכנסת אדם זר הביתה היא בהחלט מטלה מאיימת.
לכן, תמיד מומלץ לעשות לקשיש שיחה מוקדמת על הצורך בהבאת מטפל סיעודי הביתה, לאפשר לו להביע את דעתו ולשתף בחששותיו. ומצד שני – על בני המשפחה להדגיש לפניו את היתרונות של הטיפול בבית ואת הצורך הבלתי נמנע לכך.
ניתן גם להציג בפני המטופל כמה מטפלים ולתת לו להחליט מי מהם נראה לו יותר.
מה שחשוב להעביר לקשיש זה, שעצם הבאת המטפל הזר אינו אומר שהמשפחה מתרחקת ממנו או מסירה את האחריות שלה ממנו.

מי יהיה איש הקשר עם העובד הזר הסיעודי?

בתחילת עבודתו של המטפל הסיעודי מומלץ לעשות שיחת תיאום ציפיות בין בני המשפחה למטפל וכן להגדיר בצורה ברורה את תחומי אחריותו.
כאן מתעוררת השאלה – מי מבני המשפחה יהיה איש הקשר בין המטפל לבין המשפחה. זאת, כדי שהעובד הזר יוכל לדעת שיש לו כתובת לפנות אליה בעת הצורך ולא יקבל הוראות סותרות מבני משפחה שונים.

התמודדות עם פחדים מה"לא נודע"

העסקת עובד זר שנכנס לגור עם הקשיש בביתו יוצרת חששות ופחדים רבים אצל המשפחה ואצל הקשיש עצמו.
המבנה המשפחתי משתנה וכך גם הנהלים הקבועים שהיו נהוגים בבית בעבר (במיוחד אם יש למטופל בן/בת זוג) שחיים אתו בבית.
האם נעשתה ההחלטה הנכונה? האם המטפל יעמוד בציפיות?
האם הוא אכן יטפל כראוי בבן המשפחה הסיעודי? האם ניתן יהיה להתגבר על בעיות השפה והתרבות השונה שממנה הוא הגיע?
פרטיות המטופל נפגעת וגם פרטיות המשפחה כולה.

כמה להתערב בטיפול ?

הציפייה של המשפחה היא שהמטפל הסיעודי יטפל בקשיש הסיעודי בצורה טובה ככל האפשר וישמור על כבודו העצמי ועל בטחונו.
העובד מצפה שבני המשפחה ינהגו בו בכבוד ויעריכו את עבודתו.
אל לנו לשכוח שגם העובד הזר חווה שינוי בחייו וצריך להתרגל הן לחולה הסיעודי והן למשפחתו, אופייה ומנהגיה.
לכל הצדדים המצב לא קל.
נשאלת השאלה – עד כמה על המשפחה להתערב בטיפול?
האם להעיר על כל דבר או שעדיף להעלים עין במצבים שאינם עקרוניים או משמעותיים, כדי לא ליצור תחושה מתמדת של ביקורת וחוסר שביעות רצון.

התארגנות כלכלית

העסקת עובד זר סיעודי זר עולה כסף, שחלקו ממומן ע"י חוק הסיעוד ואת חלקו חייבת המשפחה לשלם. יש צורך לבדוק האם יש לקשיש ו/או למשפחה יכולת לממן את עבודתו ולהיערך כלכלית לכך.