רבים סבורים כי הקושי העיקרי בגיל השלישי הוא פיזי, שהרי הגוף כבר אינו חזק כבעבר, מחלות שונות זוקפות ראש ותוקפות את הקשישים וגם מטלות יומיומיות בסיסיות שבעבר היו מתבצעות בקלילות ובפשטות הופכות לעתים לאתגר מורכב.
אולם מחקרים עדכניים מגלים כי למרות שהקושי הפיזי אמנם משפיע משמעותית על חיי הקשישים, האתגר העיקרי שלהם הוא לשמור על נפש בריאה – וזהו גם המפתח לאיכות חיים גבוהה כמו גם לשיקום מוצלח של הגוף הפיזי אחרי מחלה או חבלה.
ישנן דרכים רבות לשמור על נפש בריאה: פעילות גופנית, ריפוי בעיסוק, התנדבות, טיפוח תחביבים, פעילות חברתית ערה ועוד. כל אלה מסייעים לקשישים להתגבר על הקשיים הנפשיים ורגשיים שהם חלק בלתי נפרד מההזדקנות – הפרידות הכפויות מחברים וקרובי משפחה שכבר הלכו לעולמם, הקושי לשמור על קשר עם אלה שעדיין חיים ומעל לכל- התחושה כי הם מיותרים ומכבידים על סביבתם.
הקריטריונים לבריאות נפשית חיובית
בניגוד לבריאות פיזית, שאותה ניתן במקרים רבים למדוד בפרמטרים מדויקים (לחץ דם גבוה, סוכרת, קיומן של מחלות כרוניות שונות וכו'), הרי שבריאות נפשית אינה ניתנת לכימות ובנוסף אינה מתאפיינת בשחור-לבן אלא בגוונים רבים של אפור – כלומר, אין קשישים שהם בריאים נפשית לעומת קשישים שאינם בריאים נפשית, אלא כל אחד נמצא במקום אחר על סקלה רחבה.
יחד עם זאת, ישנם מספר קריטריונים מקובלים שמהווים אינדיקציה לבריאות נפשית חיובית: קבלה עצמית, השלמה עם העבר, אינטראקציה משמעותית עם אדם אחד לפחות, תחושת שליטה על החיים ועל קבלת ההחלטות, קיומן של מטרות ותחושת התפתחות.
קבלה עצמית והשלמה עם העבר הן פקטורים משמעותיים של בריאות נפשית בכל גיל, ובפרט בגיל השלישי שבו האדם כבר גיבש לעצמו אישיות מובהקת וכן הוא מרבה להתבונן אחורה אל חייו ולהרהר אודותיהם. אינטראקציה משמעותית עם אדם אחד לפחות היא חיונית מפני שהיכולת להביע אמפתיה היא מרכיב חשוב בבריאות נפשית. תחושת השליטה על החיים ורמת תלות נמוכה ככל האפשר בסביבה הן משאת נפש של כל אדם בכל גיל, ובוודאי שקשישים, שבמקרים רבים חשים כי הם עול על משפחתם, זקוקים לכך. מטרות ותחושת התפתחות מעניקות לבני הגיל השלישי סיבה טובה לקום בבוקר ולדעת שחייהם עדיין בעלי משמעות.
הדרכים לשמור על בריאות נפשית חיובית
אחת הדרכים המומלצות לשמור על בריאות נפשית חיובית היא כאמור פעילות גופנית – שהרי לא בכדי נאמר "נפש בריאה בגוף בריא", ופעילות גופנית בגיל השלישי תורמת הן לתחושת השליטה על החיים, הן לתחושת ההתפתחות ובנוסף מאפשרת אינטראקציות חברתיות חיוביות.
גם ריפוי בעיסוק מסייע לשמר את הבריאות הנפשית, וזאת ע"י שימור יכולות חשובות אחרות כגון אלה הקוגניטיביות, אלה המוטוריות ואלה החברתיות. התנדבות היא דרך נוספת להילחם בתחושת המיותרוּת, לחוש בעל ערך ולדעת שעדיין ישנן מטרות שאפשר להגשים.
חרדה בגיל השלישי
מרבית בני האדם בימנו נחשפים במהלך חייהם לשורה של מצבים שמעוררים בהם רגשות שונים. אחד מהרגשות היותר שכיחים ונפוצים הינם רגשות חרדה הנגרמים מסיבות וגורמים כאלו ואחרים.
נפתח ונאמר כי עקרונית רגש החרדה יכול אף להועיל לאדם הממוצע כאשר הוא קיים במינון נכון וסביר.רגש זה עוזר לתכנן מצבים ולהתכונן אליהם ומסייע בקבלת החלטות נכונות.
לעומת זאת חרדות מרובות כחלק משגרת חייו של אדם עלולות להיות הרסניות ומלוות בתופעות לוואי קשות כאשר הן חלק בלתי נפרד מחיי השגרה והיומיום הן מסוגלות לפגוע אנושות בחיי האדם, לעורר מצוקות, ועל כן נחשבות להפרעות פסיכיאטריות.
קשישים רבים, סובלים לרוב מכמות חרדות גבוהה ביחס לאנשים בחתכי אוכלוסייה אחרים וזאת בשל נסיבות שונות- חלקם חוו אובדן וטראומות רבות יותר בעברם, חלקם חולים במחלות שונות כולל כרוניות כמו אלצהיימר, דיכאון ופרקינסון. אותם קשישים נוטלים תרופות רבות שמגבירות את החרדה והם הופכים לפחות עצמאיים ולכן תלותיים יותר באחר ובסביבה.
הפרעות החרדה השונות
בשל כלל הנסיבות הנ"ל ואחרות נוספות, מרבית הקשישים הסיעודיים בישראל נזקקים לתשומת לב מיוחדת, לשיחות אישיות, אירוח וחברה.
לרוב קרובי המשפחה והמטפלים הסיעודיים בבתי האבות וההורים הם אלו שעוסקים בצרכים אלו ובמקרים מורכבים יותר קיים צורך בעזרה
מקצועית נוספת של פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וגורמים מקצועיים אחרים המתמחים בטיפול בחרדות בקרב קשישים – כל מקרה לגופו ובהתאם לאבחון של איש המקצוע המוסמך.
אנשי המקצוע מבחינים במספר סוגי חרדה מרכזיים ובולטים אשר אופייניים לקשישים – חלקם קיימים גם בטווחי גיל אחרים וצעירים יותר:
- הפרעת דחק חריפה – חרדה והפרעת התנהגות שמגיעה זמן קצר לאחר שהקשיש חווה טראומה קשה.
- הפרעת דחק פוסט טראומטית – סימנים של הפרעת דחק חריפה שנמשכת יותר מחודש אחד.
- חרדה חברתית – אדם שמתעסק אובססיבית בדרך בה הוא נתפש על ידי אחרים.
- התקפי פאניקה – פחד פתאומי בלתי צפוי, אינטנסיבי ובלתי הגיוני.
הפרעות אובססיה כפייתית – מצב בו מחשבות טורדניות תוקפות בגלים ויוצרות חרדה קיצונית. לדוגמא: קשיש שחושש מהידבקות במחלות זיהומיות ישטוף את ידיו בצורה אובססיבית.
כך, לדעתו, הוא מתגונן מפני אסון נורא.
הגורמים להפרעות וטיפול אפשרי
הפרעות אלו ועוד מקורן, בין היתר, בשל הפרעה ביוכימית אמיתית. סיבות גנטיות משפיעות אף הן על היווצרות הפרעות חרדה.
כך או כך ישנו צורך לטפל בהן מיד לאחר הופעת הסימפטומים על מנת להקנות לסובל מהם איכות חיים טובה יותר.
את הטיפולים המקצועיים עושים לרוב באמצעות שיחות במסגרת פגישות שוטפות ובאמצעות מתן תרופות שונות שמשפיעות על המוח ומרגיעות את החולים.
קשישים רבים מגיבים היטב לשילוב מוצלח כזה. מקובל לתת את התרופות במינון נמוך כדי לקבל את האפקט הרצוי. צריך לזכור,
כי במרבית המקרים הבעיה הופכת להיות כרונית ואז יש צורך במפגשים קבועים וכן בנטילת תרופות קבועה.
לא תמיד הקשישים זוכרים לקיים את הפעילות הזאת במועד, ועל כן, מחויבים בני המשפחה והמטפלים הסיעודיים להקפיד על כך עבורם.
דיכאון בגיל הזהב
לא מעט גורמים עלולים להביא לדיכאון בקרב קשישים. מה שמסביר את השכיחות הגבוהה במיוחד של הבעיה אצלם. ראשית, קשישים רבים מרגישים בודדים בשלב זה של חייהם, כשגם תחושת חוסר האונים שלהם לא תורמת למצב: הם נתקלים בבעיות בביצוע פעולות שפעם היו פשוטות עבורם, מאבדים את בטחונם העצמי, ומצבם הנפשי יורד עקב כך. הכאבים השונים, הנפוצים מאד בגיל הזה, בוודאי שלא תורמים גם הם.
לשינויים הגופניים שעוברים הקשישים, בהמשך לכך, יש לא מעט השפעות שליליות. באופן ישיר, ניתן למצוא לבעיה הסבר פיזיולוגי: הירידה ברמת הסרוטונין בגוף הקשיש, הליך טבעי של ההזדקנות, פוגעת בקשיש, ולו מכיוון שהורמונים אלה אחראיים, בין השאר, על ויסות מצב הרוח של האדם. גם תופעות הלוואי של חלק מהתרופות אותן נוטלים הקשישים מקשות עליהם, ומביאות לאותה ירידה דרסטית במצב הרוח.
טיפול באמצעות תרופות
כיום, ידועות לא מעט דרכים להתמודדות עם הדיכאון. אלא שבדומה למקרים אחרים, עצם ההשתייכות של הקשיש לאוכלוסיה זו משנה את חוקי המשחק. אם לוקחים בחשבון תרופות שונות לטיפול בדיכאון, הן עלולות להראות תופעות לוואי אצל הקשישים, שמקשות עבורם את המצב עוד יותר: בין השאר, מדובר כאן על כאבי ראש בעוצמות שונות, קשיים בשינה ועוד. הקשישים מגלים רגישות מרובה להשפעות בלתי רצויות, ונמצאים בקבוצת סיכון גבוהה יחסית.
טיפול בקשיש הסובל מחרדה באמצעות תרופות, לכן, חייב להיעשות בצורה מחושבת ואחראית. המבחר הגדול של תרופות כנגד דיכאון מאפשר להכניס לתוך משוואת הבחירה משתנים דוגמת מצבו הבריאותי של הקשיש, חומרת הבעיה, גיל וכיוצא בזה. המעקב אחר הקשיש נחשב גם הוא למשמעותי במיוחד, ונדרש להקפיד על כך.
טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי
כפי שניתן לראות מעלה, לא מעט סיבות המביאות לדיכאון הן נפשיות מיסודן. מכאן, שניתן להתמודד איתן גם באמצעות בעלי מקצוע מתחום רפואת הנפש. טיפול פסיכיאטרי, המשלב טיפול נפשי עם הענקת תרופות, מתגלה כיעיל במיוחד עבור לא מעט קשישים. אלה שאינם מעוניינים או יכולים לקחת תרופות, מכל סיבה שהיא, יכולים להסתפק בטיפול פסיכולוגי, שינסה לעמוד על הסיבות לדיכאון, ויציע דרכי התמודדות עימו.
שיקום נפשי אצל קשישים
לכל אדם יתכנו מצבים בהם יזדקק לטיפול. חלקם לטיפול קל יותר ואילו חלקם לטיפול שיקום נפשי קשה יותר. כאשר מדובר בקשישים, במיוחד במידה והם זקוקים לשיקום נפשי קשה, מומלץ לבצע אבחון מוקדם של פגישה אחת אצל מטפל מוסמך יחד עם בן משפחה, או פגישה מקדימה עם בן משפחה אשר יוכל לסייע במתן הפרטים הקטנים. פרטים אלו יסייעו לאותו מטפל לראות את התמונה הכוללת, דבר אשר יעזור לו לדעת האם הוא מסוגל להתמודד עם המקרה הספציפי הזה ובמידה וכן, על מה לשים דגש במהלך השיקום הנפשי של אותו קשיש.
