החוק הישראלי מחייב מעסיקים להעניק לעובדים זרים בסיעוד זכויות סוציאליות מלאות המעוגנות בחוזה העסקה מוסדר. זכויות אלו כוללות תשלום שכר מינימום, תגמול על שעות נוספות, מנוחה שבועית בת 25 עד 36 שעות, חופשה שנתית, דמי הבראה, דמי כיס שבועיים ומגורים הולמים, כאשר הפרתן חושפת את המעסיק לקנסות כבדים.
החוק בישראל מכוון כך שיגן על זכויותיהם של העובדים הזרים בתחום הסיעוד.
הוא מגדיר את חובתו של המעסיק להעניק לעובד הזר את כל התנאים שנקבעו בחוק.
מעסיק שאינו עומד בדירות החוק צפוי לעונשים ולקנסות.
בואו ללמוד על זכויותיהם השונות של העובדים הזרים ועל שעות העבודה של עובד זר.
מה חשוב לדעת לפני שמתחילים להעסיק עובד זר בסיעוד?
העסקת עובד זר בתחום הסיעוד מתחילה בקבלת היתר מתאים מרשות האוכלוסין וההגירה. ההיתר ניתן בהתאם למצבו התפקודי של המטופל ולמידת הצורך שלו בעזרה ובהשגחה.
לאחר קבלת ההיתר, יש להסדיר את העסקת העובד באמצעות לשכה פרטית מורשית בתחום הסיעוד. הלשכה מסייעת בתהליך ההשמה, ברישום העובד ובהסדרת הקשר בין העובד, המטופל ובני משפחתו.
חשוב לוודא שהעובד רשום כחוק, מחזיק באשרת עבודה תקפה ומועסק בהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר. העסקה ללא היתר או ללא רישום מתאים עלולה לחשוף את המעסיק להליכים ולקנסות.
צעד ראשון בהעסקה – חתימת חוזה בין המטופל לעובד הזר
החוזה בין המטפל למטופל מאגד בתוכו את הזכויות והחובות של העובד הזר הסיעודי.
בחוזה יפורטו הנתונים הבאים:
- הגדרת תפקידו של העובד הזר
- תאריך התחלת העבודה
- השכר שנקבע
- פירוט התנאי לימי חופש וחג
- תנאי הביטוח הרפואי
מה מפרט החוק לגבי מרכיבי השכר של העובד הזר?
- את מועד התשלום החודשי
- השכר בגובה שכר מינימום לפחות
- נסיעות כדי להגיע לעבודה
מה חייב להופיע בחוזה העבודה?
חוזה העבודה צריך להיערך בכתב, לפני תחילת ההעסקה, ובשפה שהעובד מבין. החוזה נועד להבהיר מראש את תנאי העבודה ואת הזכויות והחובות של שני הצדדים.
בין היתר, מומלץ לכלול בחוזה:
- פרטי העובד ופרטי המעסיק.
- תיאור תפקידו של העובד.
- מועד תחילת העבודה.
- השכר ומועד התשלום.
- היקף העבודה ותנאי המגורים.
- יום המנוחה השבועי.
- ימי חופשה, מחלה וחג.
- תנאי הביטוח הרפואי.
- הניכויים המותרים מהשכר.
- תנאי סיום ההעסקה.
החוזה אינו יכול לגרוע מזכויות המגיעות לעובד לפי החוק. גם אם העובד או המעסיק חתמו על סעיף המנוגד להוראות הדין, אין בכך כדי לבטל את הזכות החוקית.
שעות עבודה של עובד זר
יום עבודה של עובד זר סיעודי הינו של 8 שעות, או בחישוב שבועי – 42 שעות שבועיות.
עובד זר שאינו מתגורר בבית המטופל
- לא יותר מ-42 שעות שבועיות
- אם הוא מועסק שישה ימים בשבוע, הוא צריך לעבוד לא יותר מ- 8 שעות
- אם הוא מועסק חמישה ימים בשבוע, הוא צריך לעבוד לא יותר מ- 7 שעות ביום
- לפני חג או לפני יום המנוחה השבועי – יום עבודתו לא יהיה יותר מ- 7 שעות
תשלום עבור שעות נוספות
- לא יעבוד יותר מ-12 שעות ביום אחד. כלומר: ניתן להוסיף לו רק 4 שעות על מניין שעות העבודה היומי שלו.
- החוק אינו מאפשר להעסיק עובד זר סיעודי יותר מ-16 שעות נוספות.
- התשלום עבור השעות הנוספות – שעתיים ראשונות – תוספת 125% משכרו הרגיל ועבור כל שעה נוספת – 150% משכרו הרגיל.
עובד זר המתגורר בבית המטופל
שעות עבודה רגילות ושעות נוספות אינם חלים עליו.
את ההסכם לגבי שעות עבודה רגילות ונוספות, קובעים ביניהם המטפל והמטופל והסיכום ייכתב בחוזה העבודה ביניהם.
באופן עקרוני, העובד הזר הסיעודי שמתגורר בבית המטופל אינו זכאי לתשלום עבור שעות נוספות כי הוא חוסך עלויות מגורים וכן בשל העובדה שקשה לפקח על שעות העבודה.
האם עובד זר המתגורר בבית המטופל זכאי לשעות נוספות?
עובד זר המתגורר בבית המטופל נחשב לעובד בעל מאפייני העסקה מיוחדים. הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה אינן חלות עליו באותו אופן שבו הן חלות על עובד שאינו מתגורר בבית המטופל.
לכן, ככלל, עובד המתגורר בבית המטופל אינו זכאי לגמול שעות נוספות לפי החישוב הרגיל. עם זאת, אין פירוש הדבר שניתן להעסיקו ללא גבולות או למנוע ממנו הפסקות ומנוחה.
על המעסיק לאפשר לעובד הפסקות במהלך היום, זמן סביר להתרעננות ויציאה מהבית, וכן להעניק לו את המנוחה השבועית הקבועה בחוק. תנאי ההעסקה והציפיות מהעובד צריכים להיות ברורים ומוסכמים מראש.
יום מנוחה שבועי
העובד הזר זכאי ליום מנוחה שבועי בן 36 שעות לפחות והוא יכול לבחור בין הימים – שישי, שבת או ראשון.
עובד זר סיעודי המתגורר בבית המטופל זכאי למנוחה שבועית בת 25 שעות.
דמי כיס
- לשבוע כ-100 ₪.
- מקובל לשלם את דמי הכיס לקראת היציאה ליום החופשי של העובד הזר.
- גם אם העובד לא יצא ליום החופשי, עדיין החוק מורה לשלם לו את דמי הכיס.
מגורים הולמים
- החוק ממליץ לדאוג לעובד הזר לחדר פרטי
- אם אין אפשרות כזו, יש לספק לו תנאי מגורים הולמים בדירת המטופל עם מרחב מחיה ומרחב הולם לשינה.
ביטוח רפואי לעובד זר
המעסיק חייב להסדיר לעובד הזר ביטוח רפואי פרטי לכל תקופת העסקתו. הביטוח צריך לכלול את השירותים שנקבעו בהסדרים הרלוונטיים לעובדים זרים.
על המעסיק למסור לעובד את עיקרי פוליסת הביטוח בשפה שהוא מבין, וכן להסביר לו כיצד ניתן לקבל טיפול רפואי במקרה הצורך.
במקרים מסוימים ניתן לנכות משכרו של העובד חלק מוגבל מעלות הביטוח, אך הניכוי חייב לעמוד במגבלות שנקבעו בחוק. אין לנכות מהשכר את מלוא עלות הביטוח באופן אוטומטי.
מומלץ לשמור עותק של הפוליסה, פרטי חברת הביטוח ומספרי הטלפון לקבלת שירות רפואי.
חופשה שנתית
- עובד זר זכאי לחופשה שנתית בתשלום.
- מספר ימי החופשה נגזר מהוותק שלו וממספר ימי העבודה שלו בשנה.
- מומלץ שימי החופשה יתואמו בין המטפל והמטופל
דמי הבראה
- מי שעבד לפחות שנה אחת זכאי פעם בשנה לתשלום דמי הבראה.
- עבור השנה הראשונה – 5 ימי הבראה
- עבור השנה השנייה והשלישית – 6 ימי הבראה
- עבור השנה הרביעית ועד השנה העשירית- 7 ימי הבראה
זכויות כספיות נוספות: פנסיה, פיצויי פיטורים ופיקדון
עובד זר בסיעוד זכאי לזכויות סוציאליות נוספות מעבר לשכר החודשי, לחופשה ולדמי ההבראה.
בין הזכויות שיש להביא בחשבון:
- תשלומים במקום הפרשות לפנסיה.
- רכיב של פיצויי פיטורים.
- תשלומים המגיעים לעובד בסיום ההעסקה.
- הפקדות לפיקדון, במקרים שבהם חלה חובה לעשות זאת.
- תשלומים נוספים בהתאם לאופן ההעסקה ולזהות המעסיק.
במקרים רבים המטופל או בני משפחתו הם המעסיקים בפועל, גם אם העובד הגיע באמצעות חברת סיעוד או לשכה פרטית. לכן חשוב לברר מי נושא בכל רכיב תשלום ומהי חלוקת האחריות בין הצדדים.
מומלץ שלא להמתין לסיום ההעסקה כדי לבדוק את הזכויות שנצברו. יש לשמור תלושי שכר, רישומי תשלומים, חוזים ומסמכים הקשורים להעסקה לאורך כל התקופה.
סיכום
החוק בישראל מגן על זכויותיהם של העובדים הזרים.
בהסכם העבודה שנערך בין המטפל למטופל אמורים לקבוע את כל נושאי השכר והתשלומים המגיעים לעובד הזר.
