קשישים בגיל השלישי נאלצים להתמודד עם מגוון רחב של קשיים ואתגרים בתחומי הבריאות, הקוגניציה, הבריאות הנפשית ואיכות החיים.
מחקרים רבים על איכות חיים ורווחה בגיל השלישי הוכיחו מעל כל ספק, שהשתתפות בפעילות קהילתית מהווה תמיכה רגשית רבה עבור הקשישים ובכך תורמת לשיפור מצבם הרגשי והנפשי ועוזרת להם גם לשמר את מצבם הבריאותי מבחינה רפואית וקוגניטיבית.
מגורים בבתי אבות – סיעודיים ורגילים – מעניקים לקשישים (שרבים מהם בודדים) מסגרת רפואית והן מסגרת חברתית של אנשים בני גילם המתמודדים עם אתגרים דומים לאלו שלהם.
בדרך זו הם מקבלים תמיכה קהילתית וחברתית רחבה והזדמנויות רבות להנות מחוגים מעשירים ומפעילויות חברתיות עם בני גילם.
עד כמה חשובה הקהילתיות בגיל השלישי?
החשיבות של קהילתיות בגיל השלישי הינה רבה ומשפיעה ישירות על איכות חייו של הקשיש ועל בריאותו הנפשית והפיזית.
בגיל זה מתמודדים הקשישים עם מגוון רחב של בעיות ואתגרים, כשבדידות היא אחת מהגורמים המשפיעים ביותר על רווחתם.
בגיל השלישי, הצורך בקשרים חברתיים נעשה משמעותי אפילו יותר מאשר בעבר משום שקשישים רבים מאבדים בני זוג וחברים ומעגל הקרובים אליהם הולך ומצטמצם.
מחקרים שנערכו בנושא זה הצביעו בבירור על המסקנה ששמירה על קשרים חברתיים מפחיתה תחושות בדידות ודיכאון, מגבירה את שביעות הרצון מהחיים, מעניקה משמעות ותחושת שייכות ומסייעת בהפחתת הסיכון למשברים פיזיים ונפשיים ולירידה קוגניטיבית.
ואכן, בני הגיל השלישי המפתחים ומשמרים קשרים חברתיים זוכים לתמיכה, לאפשרות לשיתוף רגשי, להתמודדות משותפת עם חוויות קשות (אבל, מחלות) וכמובן עם בדידות.
כשקשיש יודע שיש לו אל מי לפנות בעת מצוקה ומשבר, דבר זה מקל עליו מאד ונוטע בו בטחון להתמודד עם קשיים בריאותיים ונפשיים שונים.
קהילתיות בבתי אבות לעצמאיים
בתי אבות לאנשים עצמאיים מספקים מגורים, שירותים רפואיים שונים ושמים דגש רב על עריכת אירועים חברתיים ותרבותיים בין הדיירים.
ישנם קשישים שקשה להם להמשיך לחיות בביתם בשל הניתוק מהסביבה שהם חשים ובשל בדידותם ואלו הן חלק מהסיבות שהם מעדיפים לעבור ולחיות בבית אבות.
בתי אבות מספקים מסגרת קהילתית שמרחיבה את המעגל החברתי המצומצם של רוב הקשישים ומעניקה להם אפשרויות שונות להיות פעילים חברתית ותרבותית.
פעילות קהילתית בבתי אבות לעצמאיים:
- חוגים בנושאים מגוונים, סדנאות והרצאות
- טיולים
- קיום ארוחות משותפות בחדר אוכל, המעודדות פיתוח קשרים חברתיים
- תמיכה הדדית בין הדיירים לבין עצמם
קהילתיות בבית אבות סיעודי
בתי אבות סיעודיים מיועדים לאנשים המוגדרים כסיעודיים, כלומר: חייבים טיפול צמוד ועזרה במגוון פעילות יומיומיות, אפילו הבסיסיות ביותר.
לאנשים סיעודיים הצורך בקהילתיות הוא גם חשוב ביותר בשל המוגבלויות הגופניות שלהם וחוסר העצמאות שהם חווים.
המטרה בבתי אבות סיעודיים היא לתת לדיירים הסיעודיים טיפול רפואי טוב ככל האפשר ובמקביל גם את הטיפול הנפשי והחברתי שהם כה זקוקים לו.
לכן, בבית אבות סיעודי שמים דגש על קיום פעילויות חברתיות ותרבותיים שמותאמות ליכולתם של הדיירים ולצרכים שלהם.
בין הפעילויות הקהילתיות בבית אבות סיעודי ניתן לציין:
- פעילות פיזית מתונה המותאמת לדיירים שיש להם יכולות פיזיות מוגבלות וכדו'
- חוגי יצירה, אומנות, מוסיקה וכדו'
- קיום קבוצות תמיכה רגשית המאפשרות לדיירים להביע את רגשותיהם ולשתף במצוקותיהם.
מכיוון שלכל המשתתפים יש מכנה משותף דומה, הרי שכל אחד מהם לא מרגיש לבד בהתמודדותו עם הקשיים. - עידוד המשפחה להגיע ולבקר את הקשיש וכן לחגוג אתו בבית האבות אירועים משפחתיים.
מה ההבדל בפעילות הקהילתית בין בתי אבות לעצמאיים לבית אבות סיעודי?
שני סוגי בתי האבות הללו מודעים לחשיבות הקהילתיות בגיל השלישי ומטפחים אותה.
אולם, ההבדל ביניהם מתבטא בדרך בה נעשה עידוד הקהילתיות:
בבתי אבות לעצמאיים יוזמים המארגנים פעילויות חברה ותרבות לדיירים שעדיין יכולים להשתתף בפעילויות כאלו.
בבית אבות סיעודי תשומת הלב מופנית בעיקר לתמיכה פסיכולוגית ורגשית בד בבד עם קיום פעילויות מוגבלות שמתאימות לדיירים.
לסיכום,
קיימת חשיבות רבה לפעילויות קהילתיות חברתיות בגיל השלישי ובמיוחד לקשישים הגרים במסגרת מוסדית של בתי אבות לדיירים עצמאיים ובבתי אבות סיעודיים.
בתי האבות, הסיעודיים והלא סיעודיים, שמים דגש רב על הפעלת הדיירים במגוון פעילויות חברתיות ותרבותיות.
דגש זה נובע מהידיעה המוכחת במחקרים, שבריאות פיזית ונפשית וכן תחושת שייכות ומשמעות בחיים נובעים מהשתתפות בפעילויות אלו.
