איך מאתרים מטפלת סיעודית דוברת עברית

רבים מחפשים מטפלת סיעודית אך נתקלים בקשיי שפה. המטפלת, מנוסה וטובה ככל שתהיה, נתקלת במחסום מול המטופל או הקשיש
בתקשורת לקויה וצורך בהסתגלות ארוכה. אז איך מוצאים מטפלת סיעודית דוברת עברית.

שלב ראשון – למי פונים בכדי למצוא מטפלת סיעודית דוברת עברית

מטפלת סיעודית דוברת עברית עובדת לרוב בבית המטופל שישה ימים בשבוע. השכר נע בין 5,500 ₪ ל-7,500 ₪ שאינם כוללים את עלות המחיה שלה בבית וכן את זכאותה לחופשה,
ביטוח רפואי, נסיעות ופיצויים אך סכומים אלו קטנים בהרבה מעלות אשפוז אדם סיעודי במוסד סיעודי פרטי ולכן משפחות רבות המטופלות באדם סיעודי מעדיפות לפנות אל חברה
המתמחה בכוח אדם בתחום הסיעודי והשמה של עובדים זרים ולהיעזר במטפל סיעודי פרטי המקל על חיי המשפחה וחיי האדם הסיעודי.

מטפלת סיעודית דוברת עברית יחד עם הקשיש מתבוננים בשקיעה נוגה

 

שלב שני – ראיון ופגישת היכרות

מטפלת סיעודית דוברת עברית עובדת לרוב בבית המטופל שישה ימים בשבוע. השכר נע בין 5,500 ₪ ל-7,500 ₪ שאינם כוללים את עלות המחיה שלה בבית וכן את זכאותה לחופשה,
ביטוח רפואי, נסיעות ופיצויים אך סכומים אלו קטנים בהרבה כשרוצים לקבל בוודאות מטפלת בקשישים איכותית ומקצועית.

 

כדאי שלכל מטפלת סיעודית דוברת עברית יהיו נעלי בית נוחים.

לפיכך, הוחלט השנה להוסיף לשלל מבחני הבגרות גם בחינה בחיבור. בחינה של אוצר מילים, בניית תזה, הצגת מחלוקת וסיכום.

התברר מפרסומים ראשונים אודות הבחינה בחיבור עד כמה מביכות התוצאות…

המילה הכתובה בחיבורים של הנבחנים, איבדה ממשקלה ועוצמתה. הוא הוצגה בדלותה לעומת עושרה הבלתי נדלה אצל תלמידים שידעו לעשות שימוש ראוי, איכותי ומקצועי במילה הכתובה.

לתורה שבעל פה יש חשיבות בלתי מבוטלת, אך היא משנית ביחס לתורה הכתובה.
תוכן לא כתוב הופך ברבות הימים לפולקלור ולסיפורי עמים שעוברים מדור לדור והם פושטים ולובשים צורה.  תוכן כתוב הוא חצוב בסלע וכוחו נשמר לדורי דורות כצוואה שאין עוררין על כשרותה.

עשרת הדברות לא היו מקבלים את מעמדם המיוחד אצל קהל המאמינים אילו נמסרו בעל פה.

מלאכת הכתיבה היא קשה ומייסרת. מעטים התברכו בכישרון מולד לכתיבה איכותית ויצירתית.
יש מי שכותב למגירה לסיפוק נפשו הפואטית והרגישה. יש מי שהצליח להפוך את כישרון הכתיבה למקור פרנסתו כסופר, כעיתונאי, כפרסומאי וככותב נאומים לנשיאים וראשי ממשלות ורודנים.

יש מלאכות, עיסוקים ותפקידים שהמוצר שלהם הוא תמיד מסמך כתוב ובלעדיו המערכת לא יכולה להתנהל ולהתקיים.
זה קורה באופן בולט גם במערכות החקירה, האכיפה והשפיטה. עדות שנגבית מחשוד או מעד חייבת להיעשות בכתב על ידי השוטר ו/או בעל סמכות חקירה אחר.

קריאה של העדות שנגבתה עשויה להעיד על רמתו האישית של הנחקר, השכלתו ומידת שליטתו בשפה.
הוא הדין לגבי החוקר שכותב מזכרים, דוחות מעקב וסיכומי חקירות.

הדיונים בבית המשפט נטענים בעל פה אך מוקלדים בו זמנית כפרוטוקול של מילים כתובות.

ניהול המשפט וגזר הדין הסופי ניתנים רק בכתב ומצטרפים למאגר פסקי הדין משנים עברו. בתי המשפט
לא מכירים שפה אחרת חוץ מהמילה הכתובה לצד מוצגים וראיות רלבנטיים, שגם צירופם למסכת הראיות מתואר במילים.
לכל שופט בכל ערכאה סגנון כתיבה משלו המושפע מתבנית חייו.

עד לפני כמעט שנות דור, עיתונאים וסופרים פוריים במיוחד התפרנסו מכתיבה בלבד. זה היה המקצוע שלהם. לשם הם כיוונו את כישוריהם ושאיפותיהם האישיות והמקצועיות.
הם לא השלימו הכנסה ממקורות ועיסוקים אחרים שהם ליד הכתיבה וכמוצר נלווה לה. על כך היתה גאוותם שהם מתפרנסים ממה שהם אוהבים ומוכשרים לבצע.

חלקם למדו את מקצוע העיתונות במוסדות להשכלה גבוהה ובמכללות לסוגיהן. אחרים לקחו קורסים בכתיבה יוצרת.
רבים נקלטו במערכות עיתונות ותקשורת ללא רקע אקדמי אלא על סמך כישרון להביא את הסיפור, הידיעה, הסקופ, התחקיר
והטור האישי ולהפוך אותו למוצר כתוב בצורה מעניינת, זורמת, שמתאימה לרמתו של הקורא הממוצע ושגורמת לו לחזור ולרכוש את העיתון הארצי או המקומון שריתק אותו בדיווחיו וסיפוריו.

 

 

 

 

אהבתם את התוכן? - שתפו
Facebook
LinkedIn
WhatsApp
VK
Email
צרו קשר
טלפון: 072-3926558 info@nathan.co.il
דילוג לתוכן