כיצד דמנציה באה לידי ביטוי

כמה זמן ניתן לחיות עם דמנציה וסקולרית?

דמנציה וסקולרית פוגעת בשלושה מבין עשרה קשישים שאובחנו בדמנציה, רובם גברים. היא מופיעה כשיש נזק לרקמת המוח בשל זרימת דם לקויה, הסתיידות כלי דם או קריש דם החוסם את כלי הדם במוח.
דמנציה מסוג זה נגרמת בעיקר בשל סגנון חיים לא בריא הכולל תזונה לקויה, פעילות גופנית מועטה לאורך השנים, עישון, כולסטרול גבוה, משקל יתר, לחץ דם גבוה, מחלות לב וגורמים גנטיים שונים.

משך הזמן שניתן לחיות עם דמנציה וסקולרית מושפע מהגורמים הבאים:

– גיל החולה
– מגדר
– מצב הבריאות הכללי של האדם
– התרופות שהוא לוקח

באופן כללי ניתן לומר, שטווח אורך החיים הינו בין שנים ספורות עד לכ-10 שנים. 

שלבי הדמנציה

שלב ראשון: פגיעה מוחית ללא תסמינים

הפגיעה הקוגניטיבית החלה, אך בשלב הראשון אין לחולה תסמינים ולא ניתן לאבחן את תחילת המחלה.

שלב שני: ירידה קוגניטיבית מועטה

ירידה קוגניטיבית מועטה, שמתאפיינת בשכחה מדי פעם של מילה או שם במידה מורגשת יותר מאשר במצב תקין, אך עדיין סבירה.
לעיתים מתחילות בשלב זה בעיות דיכאון, חרדה ואי שקט .

שלב שלישי: הפרעה קוגניטיבית קלה המורגשת לסביבה

בשלב זה כבר קיימת ירידה קוגניטיבית המוגדרת כקלה ובעיות הזיכרון נעשות מורגשות יותר לאדם ולסביבתו. כמו כן נחלש התפקוד בתחומי חיים שונים ובפעולות מורכבות. לחולים בשלב השלישי כבר קשה ללמוד משהו חדש ולזכור אותו.

שלב רביעי: קושי בפעולות פשוטות יותר

בשלב זה קיים כבר קושי גם בביצוע פעולות פשוטות ולא רק מורכבות, כמו: מעקב אחר חשבון הבנק, קניות, נהיגה וכו'.
כמו כן, מורגש שרמת הידע של האדם מצטמצמת בשל התרחבות הפגיעה הקוגניטיבית.

שלב חמישי: המצב מחמיר

קושי בולט של האדם החולה להתנהל בכל שטחי חייו, הוא אינו מסוגל ללכת לבד מחוץ לבית משום שאינו זוכר היכן ביתו, ישכח פרטים בסיסיים על עצמו כמו אפילו את שמו, יהיה מבולבל ויפגין שינוי בהתנהגותו.

שלב שישי: צורך בטיפול ובעזרה

בשלב זה החולה חייב מטפל שיגור אתו, יסעד אותו ויעזור לו בכל הפעולות היומיומיות כמו אכילה, הלבשה ורחצה.
בשלב הזה זיכרונו לקוי ביותר והפגיעה הקוגניטיבית חמורה.

שלב שביעי: מצב סיעודי מורכב וקשה

בשלב השביעי והאחרון חולה הדמנציה כבר סיעודי לחלוטין, לא שולט על עצמו ועל צרכיו, תלוי במטפל בכל פעולה, שריריו מנוונים והוא מתקשה לדבר או כבר אינו מדבר כלל.
מכאן המצב הולך ומדרדר עד למוות.

טיפול בדמנציה

אין תרופה למניעת דמנציה או לריפוייה, אלא רק תרופות שנועדו להאט את הידרדרות המחלה בתחומי החשיבה והזיכרון ולהפחית את הסימפטומים.
המשפחה הקרובה של החולה הדמנטי צריכה להיערך לטיפול בו הן מבחינת צרכי החולה והן מבחינת צרכי המשפחה.

לאחר שבן משפחה מאובחן בדמנציה, מומלץ לרכוש כמה שיותר ידע בנוגע למחלה ולדרכי הטיפול המומלצות, כולל לברר את רשת התמיכה הקהילתית, הרפואית ולדאוג שיהיו אמצעים כספיים לממן את הטיפול.

טיפול תרופתי להאטת הופעת התסמינים

יש להתאים את הטיפול התרופתי לסוג הדמנציה שבה חלה האדם.
לחולי אלצהיימר בדרגה קלה עד בינונית נהוג לתת טיפול תרופתי לתקופה מוגבלת, כל עוד נראה שהוא עוזר ולהפסיקו בעת ההחמרה.
התרופות הניתנות מיועדות להשפיע על עיכוב שחרור האנזים אצטילכולין במוח, חלקן נועדו לשפר את הזיכרון ואת הקשב, הריכוז והתקשורת של החולה.

טיפול תרופתי לסימפטומים הנפשיים

הרופא המומחה ייתן תרופות לסימפטומים הנפשיים הייחודיים של כל חולה: חרדה, דיכאון, בעיות התנהגות או קשיי שינה.
טיפול תרופתי במצב הנפשי של החולה יקל מאד עליו, על משפחתו ועל המטפלים בו.

טיפול תרופתי בהפרעות תנועה 

לחולי דמנציה החולים גם במחלת הפרקינסון ניתן טיפול תרופתי להפחתת קשיי התנועה שלהם.

טיפול פליאטיבי לדמנציה מתקדמת

השלב הסופי של הדמנציה יכול להימשך בין כמה חודשים לשנים ספורות.
בשלב זה החולה כבר במצב סיעודי לחלוטין ולכן הטיפול הוא רק טיפול תומך – בכאב, פצעי לחץ, בהפרעות אכילה, במצוקה נפשית, בדיכאון
ועוד – שנועד להקל כמה שיותר על סבלו.
טיפול זה יכול להינתן בבית או במוסד מתאים.

שמירה על שגרת חיים בריאה 

שמירה על אורח חיים בריא, תזונה נכונה ופעילות גופנית שגרתית יכולים להפחית את הסיכויים להופעת הדמנציה.