דמנציה, הקרויה בעברית שיטיון, היא תסמונת של פגיעה וירידה בקוגניציה בתחומי הזיכרון, הדיבור, ההתמצאות בזמן במקום ובמרחב וכדו'.
דמנציה היא אחת התסמונות המוכרות ביותר בעיקר בגיל מאוחר.
יש מספר שלבי התקדמות, שבכל שלב מוחמרת הירידה בתפקוד הקוגניטיבי, בזיכרון, בביצוע פעולות פשוטות ומורכבות עד להגעה למצב סיעודי.
על שלביה, הסימפטומים האופייניים לה ושיטות הטיפול בה תוכלו לקרוא בהמשך.
מה זה דמנציה?
דמנציה היא אחת המחלות השכיחות בגיל המבוגר. זוהי בעצם קבוצה של מחלות שמתבטאות בפגיעה בתפקודים הקוגניטיביים והמנטליים של האדם.
קצב התפתחות שונה מחולה לחולה וכן ההיקף וההתבטאות בפועל של הפגיעה המוחית.
חלק גדול מהמאובחנים (כ 70%) הם חולי אלצהיימר.
הדמנציה פוגעת בתפקודים מוחיים משום, שמתרחשת במהלכה איבוד של תאים מוחיים ועל כן האדם נפגע בהיבטים תפקודיים ורגשיים רבים.
אופי המחלה הוא הדרדרות הדרגתית.
מה התסמינים של דמנציה?
סימנים מקדימים
קשה בתחילה לזהות את התסמינים משום שבשלבים הראשונים הם מינוריים.
התסמינים בתחילת המחלה יכולים להתבטא בבלבול, חוסר הבנה של מה שנאמר ולעיתים דיבור חסר היגיון. סימנים מקדימים אלו יכולים להיות מפורשים ע"י הסביבה כבלבול רגעי ולא כאיתות למחלה ולכן השלב הראשוני הוא מתעתע עבור הסביבה.
סימנים עם התקדמות המחלה
- אובדן זיכרון המשפיע על שכחה של דברים שהאדם רצה לעשות, שמות של אנשים, מספרי טלפון, שכחה של דברים שנאמרו וחזרה משפטים ושאלות שוב ושוב.
- קושי בביצוע מטלות מוכרות – האדם הדמנטי שוכח תפקודים שגרתיים שנהג לעשות בעבר וגם את הדרך לעשותם, כמו: מרכיבים של תבשיל שנהג לבשל שנים רבות, השארת גז דולק או ברז פתוח, הוא יכול שלא לזכור שבכלל אכל וכדו'.
- קשיים בשפה – שכחה של מילים מוכרות, אובדן הולך וגובר של אוצר מילים, החלפת מילים ששכח במילים שאינן מתאימות, משפטים לא ברורים ובשלבים מאוחרים אף הפסקת הדיבור.
- התמצאות לקויה עד חוסר התמצאות מלא בזמן ובמקום – הסביבה המוכרת בבית ובעיקר מחוץ לו נעשית זרה לאדם הדמנטי. הוא אינו מתמצא יותר כיצד עליו ללכת למקומות שהיו לו מוכרים, כמו: סניף קופת החולים ליד הבית או הסופרמרקט השכונתי.
עובדה זו גורמת לחולים פעמים רבות ללכת לאיבוד.
הם גם אינם מתמצאים בתאריך, בשנה או ביום בשבוע. - שיפוט לקוי – יכולת השיפוט והביקורת על התנהגותם הולכת ודועכת עם התקדמות הדמנציה. לא ניתן לסמוך על החלטותיהם, הם מבצעים פעולות שכיחות כמו להתלבש בצורה לא תקינה או לא מתאימה לעונה או לא מבינים מה עליהם לעשות עם מברשת השיניים.
- איבוד היכולת לחשוב באופן מופשט – קושי בביצוע פעולות חשבון פשוטות עד למצב שאינם מבינים מה משמעות המספרים ולמה הם משמשים. השיחה איתם נעשית מאד קונקרטית ואין יכולת לדבר איתם על עניינים מורכבים.
- הנחת דברים שלא במקומם – מכיוון שהם אינם זוכרים את מקומם הקבוע של החפצים, הם עסוקים מאד בחיפוש חפצים, ארנק הכסף, בגד וכדו'.
הם יכולים לשים דברים במקומות לא הגיוניים, כמו למשל את ארנק הכסף במקרר. - סובלים ממצבי רוח משתנים המתבטאים בהתנהגותם – אצל חולי דמנציה יש שינויים תכופים במצבי הרוח. הם יכולים לנוע במהירות ממצב של שקט נפשי למצב של כעס ותוקפנות, ללא כל סיבה אובייקטיבית.
- שינויים באישיות – חולה דמנציה סובל משינויים באישיותו, דבר שמביא כאב וצער רבים למשפחתו. אדם שהיה שקט ועדין באישיותו ובהתנהגותו עלול להפוך לאדם אגרסיבי וחסר סבלנות המתפרץ לעיתים קרובות.
ישנם מקרים בהם השינוי הוא הפוך – אדם אנרגטי ואסרטיבי יכול להפוך לאדם כנוע ודכאוני.
במקרים רבים הדמנציה הופכת את האדם להיות אפתי ופסיבי בהתנהגותו ובהפגנת רגשות לאנשים שאהב בעבר.
מה ההבדל בין דמנציה לאלצהיימר?
דמנציה היא שם כולל למספר מחלות הפוגעות בקוגניציה של האדם, כשאלצהיימר היא אחת מהמחלות הללו.
את הדמנציה מגדירים כתסמונת של סימפטומים רבים שבגללם כל תפקודיו של האדם משתנים ובתוך כל המכלול הזה נכללות מחלות שונות, שלכל אחת מהן שם אחר ומהלך מחלה אחר.
אלצהיימר היא מחלה בעלת מאפיינים של הרס הולך וגובר של תאי המוח. מחלה זו פוגעת לעיתים גם באנשים בגילאים צעירים יותר ואינה נחשבת רק מחלה של הגיל השלישי.
השוני נראה גם בסימפטומים שלהם:
חולים בדמנציה סובלים מפגיעה בזיכרון בדרגות חומרה שונות ומתקשים לבצע פעולות שגרתיות והתקדמות המחלה שונה מאדם לאדם.
מחלת האלצהיימר פוגעת במוח בצורה קשה יותר ולכן גם תסמיניה חריפים יותר. הם דומים מאוד לתסמיני הדמנציה, אך מתאפיינים יותר בפגיעה באישיות, בתוקפנות פיזית ומילולית, במצבי דיכאון ברמות שונות, הזיות ומחשבות שווא, בחשדנות לזולת ועוד.
מחלת האלצהיימר פוגעת בזיכרון לטווח הקצר, בחוסר התמצאות (אחד הסימנים המובהקים שלה), בפגיעה בשפה ובהבנת הנאמר.
כיצד מתבצע אבחון דמנציה?
אבחון דמנציה יכול להתבצע ע"י רופאים משלוש התמחויות: רופא מומחה בגריאטריה, נוירולוג ורופא פסיכו-גריאטרי, המתמחה באבחון מחלות אצל בני הגיל השלישי.
המצב האידיאלי הוא להביא את החולה לרופאים בכל שלושת התחומים הללו.
מאד חשוב שמישהו שמכיר היטב את הנבדק יגיע אתו לבדיקה כדי שיוכל לספר על תפקודו של החולה ועל הדרדרות המחלה וכן יוכל לשחזר לנבדק מאוחר יותר את מה שקרה בפגישה.
רצוי להגיע אל הרופא בהקדם האפשרי, עם הופעת הסימנים הראשונים.
בבדיקת האבחון יעבור הרופא על בעיות הבריאות של החולה, התרופות ובדיקות הדם. בהמשך יעביר לחולה מבחנים קוגניטיביים מסוגים שונים וכן ינהל אתו שיחה כדי להבין את מצבו, את איכות הזיכרון שלו ואת רמתו הקוגניטיבית.
כמה זמן ניתן לחיות עם דמנציה וסקולרית?
דמנציה וסקולרית פוגעת בשלושה מבין עשרה קשישים שאובחנו בדמנציה, רובם גברים. היא מופיעה כשיש נזק לרקמת המוח בשל זרימת דם לקויה, הסתיידות כלי דם או קריש דם החוסם את כלי הדם במוח.
דמנציה מסוג זה נגרמת בעיקר בשל סגנון חיים לא בריא הכולל תזונה לקויה, פעילות גופנית מועטה לאורך השנים, עישון, כולסטרול גבוה, משקל יתר, לחץ דם גבוה, מחלות לב וגורמים גנטיים שונים.
משך הזמן שניתן לחיות עם דמנציה וסקולרית מושפע מהגורמים הבאים:
– גיל החולה
– מגדר
– מצב הבריאות הכללי של האדם
– התרופות שהוא לוקח
באופן כללי ניתן לומר, שטווח אורך החיים הינו בין שנים ספורות עד לכ-10 שנים.
שלבי הדמנציה
שלב ראשון: פגיעה מוחית ללא תסמינים
הפגיעה הקוגניטיבית החלה, אך בשלב הראשון אין לחולה תסמינים ולא ניתן לאבחן את תחילת המחלה.
שלב שני: ירידה קוגניטיבית מועטה
ירידה קוגניטיבית מועטה, שמתאפיינת בשכחה מדי פעם של מילה או שם במידה מורגשת יותר מאשר במצב תקין, אך עדיין סבירה.
לעיתים מתחילות בשלב זה בעיות דיכאון, חרדה ואי שקט .
שלב שלישי: הפרעה קוגניטיבית קלה המורגשת לסביבה
בשלב זה כבר קיימת ירידה קוגניטיבית המוגדרת כקלה ובעיות הזיכרון נעשות מורגשות יותר לאדם ולסביבתו. כמו כן נחלש התפקוד בתחומי חיים שונים ובפעולות מורכבות. לחולים בשלב השלישי כבר קשה ללמוד משהו חדש ולזכור אותו.
שלב רביעי: קושי בפעולות פשוטות יותר
בשלב זה קיים כבר קושי גם בביצוע פעולות פשוטות ולא רק מורכבות, כמו: מעקב אחר חשבון הבנק, קניות, נהיגה וכו'.
כמו כן, מורגש שרמת הידע של האדם מצטמצמת בשל התרחבות הפגיעה הקוגניטיבית.
שלב חמישי: המצב מחמיר
קושי בולט של האדם החולה להתנהל בכל שטחי חייו, הוא אינו מסוגל ללכת לבד מחוץ לבית משום שאינו זוכר היכן ביתו, ישכח פרטים בסיסיים על עצמו כמו אפילו את שמו, יהיה מבולבל ויפגין שינוי בהתנהגותו.
שלב שישי: צורך בטיפול ובעזרה
בשלב זה החולה חייב מטפל סיעודי שיגור אתו, יסעד אותו ויעזור לו בכל הפעולות היומיומיות כמו אכילה, הלבשה ורחצה.
בשלב הזה זיכרונו לקוי ביותר והפגיעה הקוגניטיבית חמורה.
שלב שביעי: מצב סיעודי מורכב וקשה
בשלב השביעי והאחרון חולה הדמנציה כבר סיעודי לחלוטין, לא שולט על עצמו ועל צרכיו, תלוי במטפל בכל פעולה, שריריו מנוונים והוא מתקשה לדבר או כבר אינו מדבר כלל.
מכאן המצב הולך ומדרדר עד למוות.
טיפול בדמנציה
אין תרופה למניעת דמנציה או לריפוייה, אלא רק תרופות שנועדו להאט את הידרדרות המחלה בתחומי החשיבה והזיכרון ולהפחית את הסימפטומים.
המשפחה הקרובה של החולה הדמנטי צריכה להיערך לטיפול בו הן מבחינת צרכי החולה והן מבחינת צרכי המשפחה.
לאחר שבן משפחה מאובחן בדמנציה, מומלץ לרכוש כמה שיותר ידע בנוגע למחלה ולדרכי הטיפול המומלצות, כולל לברר את רשת התמיכה הקהילתית, הרפואית ולדאוג שיהיו אמצעים כספיים לממן את הטיפול.
טיפול תרופתי להאטת הופעת התסמינים
יש להתאים את הטיפול התרופתי לסוג הדמנציה שבה חלה האדם.
לחולי אלצהיימר בדרגה קלה עד בינונית נהוג לתת טיפול תרופתי לתקופה מוגבלת, כל עוד נראה שהוא עוזר ולהפסיקו בעת ההחמרה.
התרופות הניתנות מיועדות להשפיע על עיכוב שחרור האנזים אצטילכולין במוח, חלקן נועדו לשפר את הזיכרון ואת הקשב, הריכוז והתקשורת של החולה.
טיפול תרופתי לסימפטומים הנפשיים
הרופא המומחה ייתן תרופות לסימפטומים הנפשיים הייחודיים של כל חולה: חרדה, דיכאון, בעיות התנהגות או קשיי שינה.
טיפול תרופתי במצב הנפשי של החולה יקל מאד עליו, על משפחתו ועל המטפלים בו.
טיפול תרופתי בהפרעות תנועה
לחולי דמנציה החולים גם במחלת הפרקינסון ניתן טיפול תרופתי להפחתת קשיי התנועה שלהם.
טיפול פליאטיבי לדמנציה מתקדמת
השלב הסופי של הדמנציה יכול להימשך בין כמה חודשים לשנים ספורות.
בשלב זה החולה כבר במצב סיעודי לחלוטין ולכן הטיפול הוא רק טיפול תומך – בכאב, פצעי לחץ, בהפרעות אכילה, במצוקה נפשית, בדיכאון
ועוד – שנועד להקל כמה שיותר על סבלו.
טיפול זה יכול להינתן בבית או במוסד מתאים.
שמירה על שגרת חיים בריאה
שמירה על אורח חיים בריא, תזונה נכונה ופעילות גופנית שגרתית יכולים להפחית את הסיכויים להופעת הדמנציה.
שאלות ותשובות קצרות על דמנציה
תוחלת החיים עם דמנציה שונה עבור כל אדם. התקופה יכולה לנוע בין שנה ל-20 שנה. זה תלוי בדרך כלל בסוג הדמנציה, חומרת הסימפטומים וגורמים אחרים כגון מידת הטיפול של האדם בעצמו או באיכות חייו.
גורמי הסיכון הידועים כוללים גיל מבוגר, היסטוריה משפחתית, מחלות כרוניות כמו סוכרת ויתר לחץ דם. בישראל נמצאו גם קשרים לרמת השכלה נמוכה.
קיימים מרכזי יום, מסגרות דיור מוגן ומעונות סיעודיים. אך חסרים משאבים רבים ורשימות ההמתנה ארוכות. המדינה מפעילה תוכנית סיוע לטיפול בית.
ככל שהמחלה מתקדמת, הצורך בסיוע בפעולות היום-יומיות גובר, ולעתים נדרשת אף עזרתה של מטפלת סיעודית.