טיפול בחולה דמנציה הוא עניין מורכב וקשה הן מבחינה נפשית והן מבחינה כלכלית לגורם המטפל.
ככל שמצבו של החולה הולך ומדרדר, כך תפקודיו הקוגניטיביים והגופניים הולכים ונחלשים עד שהוא הופך לחולה סיעודי מורכב. אז גם מתעוררת השאלה האם להמשיך את הטיפול בבית או להעבירו לטיפול במוסד מתאים.
המשמעות של טיפול סיעודי בחולה דמנציה?
טיפול סיעודי הוא סוג של טיפול רפואי וסיוע בפעולות יום-יומיות המיועד לאנשים עם מוגבלויות פיזיות או קוגניטיביות. מטרת הטיפול היא לשמור על איכות חייהם, כבודם ועצמאותם של האנשים הזקוקים לסיוע. הטיפול כולל סיוע בהלבשה, רחצה, ניידות, ארוחות והשגחה רפואית. הטיפול יכול להתקיים בבית החולה, במוסד סיעודי או במרכז יום טיפולי, תלוי בצרכים ובמצבו של האדם. הטיפול ניתן על ידי צוות רפואי מקצועי הכולל אחיות, מטפלים וצוות סיעודי נוסף.
תוכן עניינים
לצורך טיפול מיטבי בחולה דמנציה סיעודי חשוב לדעת מהם אפשרויות הטיפול השונות.
המשפחה והגורמים הטיפוליים צריכים לענות על השאלות הבאות:
- מי יטפל בחולה הדמנציה? האם יש בן משפחה שיכול לעשות זאת או צריך לחפש מטפל?
- מה ניתן לעשות כדי לשמור עד כמה שאפשר על עצמאותו של החולה ועל יכולת התפקוד שלו?
- האם יש צורך לבצע שינויים כלשהם בביתו של החולה ?
- האם יש צורך בלהיעזר בטיפולים נוספים, כגון: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וכדו'?
אם האדם הדמנטי עוד במצב של הבנה חשוב לשתף אותו במחשבות ובתוכניות לעתידו כדי לוודא מהם רצונותיו וצרכיו וכדי שירגיש שיש לו עדיין שליטה כלשהי בגורלו.
טיפול בירידה קוגניטיבית קלה
ירידה קוגניטיבית קלה מכונה מצב שבו החולה או סביבתו מדווחים על בעיות בזיכרון ובקוגניציה, אך עדיין לא נמצאים סימנים של דמנציה קלינית.
במצב זה ניתן טיפול מניעתי הכולל איזון מצב החולה מבחינת גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ועידוד החולה לבצע פעילות גופנית ופעילות קוגניטיבית לאימון המוח.
טיפול בדמנציה מאובחנת במצבים קלים עד בינוניים
הטיפול יותאם לסוג הדמנציה בה חלה האדם ולשלב בו הוא נמצא במחלה, לאחר התייעצות עם רופא גריאטרי, נוירולוג או פסיכו-גריאטר בשיתוף עם רופא המשפחה.
חולי אלצהיימר יקבלו תרופות המעכבות את פעולת האנזים אצטילכולין אסטראז", שתפקידן לייצב את מצבו של החולה ולהאיט את הדרדרות המחלה.
הטיפול התרופתי הזה ניתן לתקופה מוגבלת של עד שנתיים, תוך מעקב אחר מצב הדרדרות המחלה בזמן הזה.
כאשר מצב החולה מחמיר הן ברמה הקוגניטיבית והן ברמה התפקודית אין תועלת להמשיך בטיפול הזה והוא יופסק.
טיפול בתופעות הנפשיות של הדמנציה
לדמנציה השלכה חמורה על מצבו הנפשי של החולה. הוא סובל מהפרעות התנהגותיות כתוצאה ממצבו הנפשי המעורער, כגון: מחשבות שווא, הפרעות שינה, שיפוט לקוי, חרדות, דיכאון ועוד.
הפרעות אלו גורמות צער וסבל רב הן לחולה והן למשפחתו והן אחת הסיבות לאשפוזו של החולה במוסד.
טיפול בבעיות התנהגותיות אצל חולי דמנציה
התערבויות קוגניטיבית – אחת ההמלצות לטיפול בהדרדרות הקוגניטיבית היא לאמן עד כמה שאפשר את החולה במיומנויות שונות של חשיבה, זיכרון וחיבור למציאות.
התערבות סביבתית – ההפרעות הקוגניטיביות של הדמנציה משבשות גם את ההתנהלות הבינאישית והחברתית של החולה וגורמות לקושי רב בהסתגלות לסביבה חדשה או לשינויים כלשהם.
לכן חשוב ליצור עבור החלה סביבה מוכרת ולא משתנה שבה ירגיש בטוח. חשוב גם להתאים את הסביבה מבחינה בטיחותית להתנהגות הבלתי מבוקרת שלו.
חשיפת החולה לפעולות מהנות עבורו – מומלץ לחשוף את חולה הדמנציה לפעילויות הגורמות לו הנאה ושמחה כדי להעלות את האנרגיה הנפשית שלו.
עידוד לפעילות גופנית – כדי לאמן את שריריו של החולה ולשפר את יכולת הניידות שלו חשוב לעודדו לעשות פעילות גופנית המתאימה למצבו הגופני. הפעילות הגופנית יכולה גם להשפיע לטובה על הנפש.
הטיפול הפליאטיבי : טיפול בחולה דמנציה בבית
הטיפול הפליאטיבי הנו טיפול תומך שניתן בבית החולה במסגרת של הוספיס בית. מטרתו היא להקל על סבלו של החולה, למנוע החמרה במצבו ולהימנע עד כמה שאפשר מאשפוזים בבי"ח שיכולים לחשוף אותו לזיהומים ולהידבקות במחלות. ההיבט הנוסף הוא כמובן – סיוע למשפחה הן בטיפול עצמו והן בהחלטות הרפואיות.
יתרונות הטיפול הפאליטיבי הם:
- אשפוז הינו טראומה לחולה הדמנטי משום שהוא נעקר מסביבתו הטבעית ומוצא עצמו בסביבה לא מוכרת ובין אנשים זרים. למרות המצב הקוגניטיבי הקשה של החולה הוא מרגיש מתי הוא במקום מוכר ובטוח ומתי לא. התוצאה מכך היא בלבול וחוסר שקט ניכר.
- פעמים רבות חולה שחוזר לביתו לאחר אשפוז ניכר עליו שמצבו הדרדר עוד יותר בהשוואה למצבו לפני האשפוז.
- אין תחליף לטיפול אישי ומסור מהמטפל הקבוע בבית. בתי החולים סובלים ממחסור רב בכוח אדם ואיכות הטיפול בבי"ח תמיד תהיה פחות טובה מאשר בבית.
- בשל בעיות כוח אדם וזמן וכדי להקל על עבודת צוות הרפואי, קורה שמחברים לחולה קטטר במקום להחליף לו חיתולים, שמים לו צינור להזנה דרך הפה כי אין מי שישב ויאכיל אותו בסבלנות כמו בבית, אין מודעות מתי הוא רעב או ערנות מספיקה לכאביו.
זאת, כמובן, בנוסף לסכנת ההידבקות בזיהומים מכיוון שמערכת החיסונית שלו חלשה. - כשחולה סיעודי מטופל בבית, בין אם באמצעות אח או אחות פרטי/ת או בין אם באמצעות עובדים זרים, המשפחה יכולה להיות שותפה בהחלטות השונות של הטיפול בו. כשחולה מאושפז, אמנם מתייעצים עם המשפחה, אך פעמים רבות הצוות הרפואי מכתיב את הטיפול.
