להכניס בן משפחה לבית אבות סיעודי בשל מצבו המורכב ואי יכולתו לשרת את עצמו, היא החלטה קשה שיש לקחת אותה בכובד ראש.
על המשפחה מוטלת אחריות למצוא לאדם הסיעודי את המקום הטוב ביותר עבורו, שיוכל לטפל בו במסירות, לשמור עליו היטב ולקדם אותו ככל שניתן.
ההחלטה שתקבל המשפחה תשפיע לא רק על מצבו של הקשיש בהווה ובעתיד, אלא גם על שגרת חייהם שלהם.
הבחירה בבית אבות סיעודי כרוכה בהתלבטויות רבות בתחומים כלכליים, אישיים ומשפחתיים.
המשפחות מוצאות עצמן, פעמים רבות, בתחום שאינו מוכר להן, אינן יודעות על אלו פרמטרים חשוב לשים לב במיוחד וחוששות מאד לעשות החלטה שגויה.
הכתבה שלפנינו תספק לכם, הקוראים המתלבטים, אינפורמציה חשובה וטיפים מעשיים בדרך למציאת בית אבות סיעודי הטוב והמתאים ביותר ליקירכם.
עבור מי מיועד בית אבות סיעודי?
בית אבות סיעודי מיועד לאנשים סיעודיים, דהיינו: אנשים מוגבלים בתנועה וזקוקים לסיוע בביצוע פעולות יומיומיות בסיסיות: סיוע בהלבשה, רחיצה, אכילה, עשיית צרכים וניידות.
בהגדרה "סיעודיים" נכנסים אנשים שאינם יכולים לבצע את הפעולות הללו בשל מגבלה גופנית או נפשית או שתיהן יחד.
אדם כזה, הנכנס לבית אבות סיעודי, מקבל שם עזרה בביצוע כל הפעולות הללו ע"י צוות מטפלים מקצועי המיומן בטיפול בחולים סיעודיים.
בבית האבות הסיעודי מקפידים להשגיח היטב על שלומו ועל בטחונו האישי של כל מאושפז ועושים הכול כדי שמצבו הכללי לא יוחמר.
על אלו נתונים כדאי שים לב במיוחד בבחירת בית אבות סיעודי?
הגדרה ברורה של המצב הסיעודי של הקשיש.
ישנן כמה דרגות להגדרה של אדם כאדם סיעודי.
כדי להעריך את המצב התפקודי וחומרתו מעבירים לאדם החולה מבחן שנקרא (ADL (Activities of Daily Living, כלומר – דרגת התפקוד בביצוע פעילויות יומיומיות.
זהו מבחן שמשמש כלי להערכת המצב התפקודי של
האדם הסיעודי.
במבחן זה בודקים את הפעולות הבאות:
יכולת המעבר משכיבה לישיבה ומישיבה לעמידה, יכולת הניידות שלו ללא סיוע, יכולתו להתלבש ולהתפשט לבד, האם הוא מסוגל לשתות, לאכול ולקחת תרופות בכוחות עצמו, האם הוא יכול להתרחץ עצמאית ומידת שליטתו על הסוגרים.
בנוסף למבחן תפקוד זה לוקחים בחשבון גם נתונים, כגון: גיל הנבדק, האם הוא מתגורר לבד ועוד.
הציון הסופי שמתקבל במבחן הוא ההגדרה לדרגת מצבו הסיעודי והזדקקותו לסיוע.
ישנן שלוש הגדרות כלליות למצב סיעודי:
1. חולה סיעודי – שמצבו הבריאותי והתפקודי ירוד וזקוק לעזרה קבועה.
2. חולה סיעודי מורכב – שבנוסף לחוסר יכולתו לבצע פעולות יומיומיות הוא גם זקוק להשגחה רפואית צמודה.
3. חולה תשוש נפש – הסובל מירידה קוגניטיבית המתבטאת בבעיות זיכרון, התמצאות בזמן ובמקום או הפרעות בהתנהגות ולכן זקוק להשגחה צמודה.
לכן, כדי להתאים לחולה הסיעודי את בית האבות המתאים לו ביותר חשוב להגדיר את מצבו ולבדוק אם לבית האבות יש יכולת לתת פתרון למצבו.
האם לבית האבות הסיעודי יש רישיון מוסד?
זהו נתון חשוב ביותר, משום שלפי החוק כל בית אבות סיעודי או בית אבות לתשושי נפש חייב שיהיה לו רישיון מטעם משרד הבריאות להפעלתו.
חובת קבלת הרישיון הינו שיקול מטעם משרד הבריאות לאפשר למוסד לטפל באנשים סיעודיים רק אם התרשם שהוא יכול לספק בביטחון טיפול איכותי, מסור ובטוח.
מומלץ שלא להכניס בן משפחה סיעודי למוסד ללא רישיון ממשרד הבריאות, משום שאז אין כל פיקוח ממשלתי על איכות הטיפול בו.
סוג הבעלות של בית האבות
ישנם כמה סוגי בעלויות:
בעלות ממשלתית – של המדינה ומשרד הפנים.
בעלות ציבורית – של מלכ"רים (מוסדות ללא כוונת רווח) וגופים ציבוריים שונים.
בעלות פרטית – של חברה בע"מ או של אדם פרטי.
לכל אחד מסוגי הבעלויות יש יתרונות וחסרונות משלו ויש לשקול את הבעלות בד בבד עם עוד פרמטרים בבחירת המוסד.
מדיניות בית האבות
שירותי רפואה – כדאי לברר כמה ואלו אנשי צוות רפואי נוכחים באופן קבוע בבית האבות, כגון: רופא, אחות, עובד סוציאלי, פיזיותרפיסט, מרפאה בעיסוק וכדו'.
מה כלול במסגרת טיפול סיעודי בבית האבות
מהן שעות עבודתו של הרופא, האחות ושאר הצוות והאם הם זמינים.
האם נהוג במקום שחברי הצוות המקצועי יעברו הכשרות ייעודיות לטיפול בקשישים סיעודיים באופן שגרתי.
שירותי הסעדה – מהן הארוחות המוגשות, שעות הארוחות, מהו סוג האוכל המוגש – האם הוא אוכל בריא, מגוון, מספיק מבחינת כמות.
האם יש במקום שירותי כביסה, תחזוקה, מספרה, מניקור פדיקור וכדו'.
חדרי המגורים
האם יש חדרים פרטיים או רק משותפים? כמה דיירים בחדר במידה והחדר משותף? האם יש אפשרות לקבל חדר פרטי?
מה לגבי הריהוט בחדר – האם ניתן להביא ריהוט מהבית? אם הריהוט הינו מהמוסד – האם הוא נותן תחושה ביתית, עמיד ונראה מכובד? האם ניתן להוסיף חפצים אישיים מהבית?
האם בחדר יש חדר שירותים ומקלחת פרטיים או השירותים משותפים לכמה חדרים? האם יש בחדר לחצן מצוקה?
כמו כן האם יש מקום למגורים גם עבור מטפל סיעודי במידת הצורך.
מיקום וסביבה – באיזה אזור ממוקם בית האבות
חשוב שבית האבות יהיה קרוב למקום מגוריו הקודם של הקשיש, כדי שיחוש שלא ניתק לגמרי מהסביבה המוכרת שלו, יהיה בקרבת חברים ומכרים, מועדון שנהג ללכת אליו וכדו'.
אם הקשיש הביע רצון או משאלה כלשהם לגבי העדפותיו למיקום – יש לקחת אותן בחשבון.
עדיף שבית האבות יהיה קרוב גם למגורי בני משפחתו כדי שיוכלו להתמיד בביקורים אצלו.
יש לקחת בחשבון אם יש בשטחו או צמוד אליו חנייה, גינה ציבורית שניתן להוציא אליה את החולה, מהם השירותים הקהילתיים מסביב לבית האבות, האם הוא נמצא ברחוב ראשי סואן או ברחוב צדדי ושקט.
תחבורה ציבורית נוחה, זמינה וקרובה הינה פרט חשוב בתהליך המעבר.
אילו שירותים קיימים מעבר להשגחה רפואית צמודה
מעבר להשגחה הרפואית הצמודה שעל כל בית אבות לספק לדייריו, עליו להציע גם שירותים נוספים על מנת להבטיח סביבת מגורים בריאה
ואת רשימת השירותים הללו מאוד מומלץ לבדוק כאשר בוחרים.
רשימת השירותים אמורה להכיל שירותים אישיים כמו הסעות, שירותי רחצה וטיפוח ושירותי כביסה.
שירותים מקצועיים שחייבים להיות מוצעים לדיירים צריכים לכלול טיפולים משלימים כמו ריפוי בעיסוק או פעילות גופנית המותאמת לקשישים.
טיפול סוציאלי צמוד חייב גם כן להיכלל ברשימת השירותים שיקבל הקשיש בהיותו דייר של בית האבות הנבחר .
מעבר לכך, מומלץ גם לבדוק האם בית האבות מציע גם שירותים חברתיים כמו הרצאות וחוגים, ערבי נושא, חגיגת חגי ישראל וימי ההולדת, מכיוון שאלה יוצרים סביבת מגורים המעודדת זקנה פעילה ובריאה.
חיי חברה ותרבות
האם יש פעילויות חברתיות (אירועי תרבות, ציון חגים, חוגים, פעילות גופנית, הרצאות וכדו') בבית האבות ומהו מגוון פעילויות הפנאי וההעשרה המוצעים לדיירים לאורך היום.
שמירת קשר בין אישי, הפעלת המוח והקניית עניין הינם חשובים ביותר למצב הקוגניטיבי ותחושת ההנאה והמשמעות של הקשיש.
כיצד בנוי ונראה שטח בית האבות
מהו גודלו – האם המקום קטן ואינטימי או גדול ומרווח. יכולות להיות לקשיש ולבני משפחתו העדפות שונות בפרמטר זה.
האם המוסד בנוי על קומה אחת או על כמה קומות? האם קיימת מעלית לכל קומה? האם כל המקום נגיש?
אם מדובר על בית אבות סיעודי לתשושי נפש – האם החצר מגודרת, האם יש שמירה בשער, דלתות עם פתיחה ע"י קוד בלבד וכדו'.
כיצד נראים השטחים הציבוריים – האם החצר מטופחת, האם יש מרפסות, פינות ישיבה, חדרים ייעודיים לחוגים והרצאות וכו'.
מה מידת הניקיון והתחזוקה בבית האבות – בשטחים הפנימיים והחיצוניים שלו, האם חדרי המגורים נקיים וללא ריח רע.
האם יש מזגן או אמצעים אחרים לחימום וקירור בחדרים וגם בשטחים הציבוריים?
צוות הטיפול של בית האבות
לאחר הכנת רשימת המקומות הנבחרים ובדיקת השירותים שמציעים בבתי האבות העומדים על הפרק, מומלץ להקדיש תשומת לב לצוות המתפעל את בית האבות.
במסגרת בדיקה זו כדאי לברר כמה אנשי צוות רפואי נוכחים דרך קבע במקום והאם יש עובדת סוציאלית צמודה. האם קיים שירות של אחות פרטית במידת הצורך.
חלק מבתי האבות מציעים היום לקשישים גם פעילויות העשרה ואפשרות לקבל טיפולים אלטרנטיביים לשיפור איכות החיים.
כדאי לברר האם פועלים במסגרת בית האבות מטפלים מנחים או מפעילים מקצועיים המתמחים בעבודה עם קשישים.
שאלות ותשובות נפוצות
ההבדל העיקרי בין בית אבות לדיור מוגן הוא שבתי אבות מיועדים למי שזקוק לטיפול רפואי, ואילו דיור מוגן מיועד למי שאינו זקוק לטיפול רפואי.
השהות בבית אבות כרוכה בתשלום חודשי בלבד. התשלום החודשי כולל את רוב השירותים הניתנים במקום, אך אינו כולל תשלום עבור תרופות, טיטולים, אמבולנס, כבלים וטלפון.
המחירים לבית אבות לעצמאיים ותשושים נעים בין 9,000 ₪ ל-15,000 ₪ לחודש, בהתאם לאזור הגאוגרפי. התעריפים והתנאים הסופיים נקבעים בחוזה שנחתם בין הדייר לבית האבות.
נתן סיעוד עוזרת לכם בייעוץ לבחירת בתי אבות סיעודיים
נשמח לעמוד לרשותכם בכל הדרוש למציאת המסגרת המתאימה עבור יקירכם.
לכל המידע על בחירת בית אבות סיעודי – קראו את המאמר או צרו עמנו קשר ונשמח לעזור : 072-3926558