מרבית בני האדם בימנו נחשפים במהלך חייהם לשורה של מצבים שמעוררים בהם רגשות שונים.
אחד מהרגשות היותר שכיחים ונפוצים הינם רגשות חרדה הנגרמים מסיבות וגורמים כאלו ואחרים.
נפתח ונאמר כי עקרונית רגש החרדה יכול אף להועיל לאדם הממוצע כאשר הוא קיים במינון נכון וסביר.
רגש זה עוזר לתכנן מצבים ולהתכונן אליהם ומסייע בקבלת החלטות נכונות.
לעומת זאת חרדות מרובות כחלק משגרת חייו של אדם עלולות להיות הרסניות ומלוות בתופעות לוואי קשות כאשר הן חלק בלתי נפרד מחיי השגרה והיומיום
הן מסוגלות לפגוע אנושות בחיי האדם, לעורר מצוקות, ועל כן נחשבות להפרעות פסיכיאטריות.
קשישים סיעודיים רבים, סובלים לרוב מכמות חרדות גבוהה ביחס לאנשים בחתכי אוכלוסייה אחרים וזאת בשל נסיבות שונות- חלקם חוו אובדן וטראומות רבות יותר בעברם, חלקם חולים
במחלות שונות כולל כרוניות כמו אלצהיימר, דיכאון ופרקינסון.
אותם קשישים נוטלים תרופות רבות שמגבירות את החרדה והם הופכים לפחות עצמאיים ולכן תלותיים יותר באחר ובסביבה.
הפרדות החרדה השונות
בשל כלל הנסיבות הנ"ל ואחרות נוספות, מרבית הקשישים הסיעודיים בישראל נזקקים לתשומת לב מיוחדת, לשיחות אישיות, אירוח וחברה.
לרוב קרובי המשפחה והמטפלים הסיעודיים בבתי האבות וההורים הם אלו שעוסקים בצרכים אלו ובמקרים מורכבים יותר קיים צורך בעזרה
מקצועית נוספת של פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וגורמים מקצועיים אחרים המתמחים בטיפול בחרדות בקרב קשישים – כל מקרה לגופו ובהתאם לאבחון של איש המקצוע המוסמך.
אנשי המקצוע מבחינים במספר סוגי חרדה מרכזיים ובולטים אשר אופייניים לקשישים – חלקם קיימים גם בטווחי גיל אחרים וצעירים יותר:
- הפרעת דחק חריפה – חרדה והפרעת התנהגות שמגיעה זמן קצר לאחר שהקשיש חווה טראומה קשה.
- הפרעת דחק פוסט טראומטית – סימנים של הפרעת דחק חריפה שנמשכת יותר מחודש אחד.
- חרדה חברתית – אדם שמתעסק אובססיבית בדרך בה הוא נתפש על ידי אחרים.
- התקפי פאניקה – פחד פתאומי בלתי צפוי, אינטנסיבי ובלתי הגיוני.
- הפרעות אובססיה כפייתית – מצב בו מחשבות טורדניות תוקפות בגלים ויוצרות חרדה קיצונית. לדוגמא: קשיש שחושש מהידבקות במחלות זיהומיות ישטוף את ידיו בצורה אובססיבית.
כך, לדעתו, הוא מתגונן מפני אסון נורא.
הגורמים להפרעות וטיפול אפשרי
הפרעות אלו ועוד מקורן, בין היתר, בשל הפרעה ביוכימית אמיתית. סיבות גנטיות משפיעות אף הן על היווצרות הפרעות חרדה.
כך או כך ישנו צורך לטפל בהן מיד לאחר הופעת הסימפטומים על מנת להקנות לסובל מהם איכות חיים טובה יותר.
את הטיפולים המקצועיים עושים לרוב באמצעות שיחות במסגרת פגישות שוטפות ובאמצעות מתן תרופות שונות שמשפיעות על המוח ומרגיעות את החולים.
קשישים רבים מגיבים היטב לשילוב מוצלח כזה. מקובל לתת את התרופות במינון נמוך כדי לקבל את האפקט הרצוי. צריך לזכור,
כי במרבית המקרים הבעיה הופכת להיות כרונית ואז יש צורך במפגשים קבועים וכן בנטילת תרופות קבועה.
לא תמיד הקשישים זוכרים לקיים את הפעילות הזאת במועד, ועל כן, מחויבים בני המשפחה והמטפלים הסיעודיים להקפיד על כך עבורם.
